בן חצב סתווני צנוע

שם ארוך ולא קליט, נמוך ובעל צבע חיוור, מה הסיכוי שלו להתקיים בתודעה שלנו ולגרום לנו להתלבש ולצאת לכבודו מהבית?

אמנם אחיו הבכור, החצב, (שרובנו מעריכים ומעריצים) לא השאיר יותר מידי סיכוי לאחיו הקטנטן והחיוור לבלוט בשטח, והשם הדומה בטח לא הואיל ליחסי הציבור שלו (כשחושבים על חצב מצפים לארוע פריחה פאלי בגובה אנושי על רקע צהוב ונחליאלי לצידו), אבל אחיות קטנות כמוני יחפשו את גדולתו ויראו את יופיו אפילו בצל אחיו היפיפה.

מדובר בצמח קטנטן ממש, גובה הפריחה שלו מגיע לכ- 10 ס"מ בלבד ופרחיו הזעירים לא בולטים במיוחד עבורנו בני האנוש בעלי סף הריגוש הגבוהה במיוחד.

מי שירד למטה ישים לב לשדה המרהיב של בני החצבים

גדולתו של בן החצב הסתווני מתבטאת בהמשך קיומו (על אף צניעותו), ובדרכו להמשיך ולפרוץ מדי שנה, לא פעם אחת אלא דווקא פעמיים! בן החצב הסתווני נחשב מבין מבשרי הסתיו ואנו מתחילים לצפות לפריחתו עם התקצרות היום. וכך, כשאנחנו מתבאסים (מאוד!) כשמחשיך כל כך מוקדם, עבור החצב וחבריו המשמעות ששווה להתחיל לפרוח. ואז, בדיוק אז בימים האפורים (בנשמה שלנו כמובן), פורץ את דרכו דרך האדמה החרבה עמוד הפריחה הראשון. הפעם הבאה בה יזדקר עמוד תפרחת, תהיה עוד השנה לאחר הגשמים הראשונים. וזה לא כזה מוזר כחשובים על זה, זה דווקא גאוני (דאבל זרעים אף פעם לא הזיקו בנסיון להתרבות).

ארוחת צהריים של דבורה שדווקא הבחינה היטב בפריחה

היתרון בפריחה בעונה זו הוא מיעוט התחרות על המאביקים, בזכות מיעוט פרחים. זה גם יכול לעזור לנו להבין למה הפרח כל כך קטן, פשוט אין צורך להתבלט כשאתה בין מקורות המזון היחידים בסביבה.

אז מאיפה האנרגיה לייצר כאלו עמודי פריחה אחרי קיץ כל כך קשוח?

גם בן החצב, כמו חבריו מבשרי הסתיו האחרים (למשל הסתוונית), יוצרים מאגר מזון ומים בבצל דווקא אחרי הפריחה. מכירים את עמודי העלים העצומים שמקשטים את הטבע היפיפה שלנו בעונה זו? אלו הם עלי החצב (האח הגדול) שאוגרים את המזון והמים בעונה הגשומה והתחרותית יותר על תשומת לב המאביקים עד לפריחה של השנה הבאה.

סתווניות ומאחוריהן עלי החצב (צולם בגבעת התנ"ך)

אגב אם כבר עוסקים בבצל של בן החצב, בקליפתו נמצא רעל המונע מבעלי חיים לנשנש אותו וזו דרך נוספת שלו לשרוד את החיים הקשים מדי שנה. ריספקט

אז מה יש עוד לאמר? עבור דברים טובים צריך לעבוד, אז תעשו טובה, תפקחו עיניים ותרדו על הברכיים, מבטיחה לכם פריחה יפיפייייה אפילו כשהיא פיצפונה. צאו לשוטט ולהתרגש, ואל תשכחו לחבק את האחים הקטנים שלכם שנאלצים לחיות בצלכם עד עצם היום הזה :)

תראו כמה שהוא קטנטן לצד הסתוונית שגם היא די קטנה

הנה כמה המלצות מתענוגות של שנים קודמות - מוזמנות להוסיף ולעדכן איפה מצאתן

- עמק המצלבה ירושלים

- גבעת התנ"ך ירושלים

- הגן הבוטני ירושלים

- נחל קטלב

- מערת אצבע

- כורכר גברעם

- מצודת יואב

- מצוק הארבעים

ונקנח בשיר של יוסי גמזו שיזכיר לקראת בואו של החורף כמה כדאי לצאת ולהתרגש מהנבטים ומהפריחה הצנועה והמרגשת "סְתָיו נוֹרָא לֹא סְתָוִי"

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָיו

הוּא זְמַן שֶל קַדְרוּת בַּשָּמַיִם,

אַךְ מִי שֶרָאָה פֹּה אֵיךְ שֶמֶש-זָהָב

צוֹהֶלֶת

בַּתְּכֵלֶת

בְּלִי שֶמֶץ שֶל עָב –

מוּטָב שֶיִּבְדֹּק פַּעֲמַיִם.

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָיו

הוּא זְמַן שֶל שַלֶּכֶת קֵרַחַת,

אַךְ מִי שֶרָאָה עֵץ-תַּפּוּחַ-זָהָב

פּוֹרֵחַ

בְּרֵיחַ

בָּשׂוּם וְנִלְהָב

כְּאִלּוּ שֶכָּל הָעוֹלָם מְאֹהָב –

מֵבִין שֶזֶּה לֹא כָּל-כָּךְ כָּכָה.

בְּכָל הַשִּירִים אוֹמְרִים שֶהַסְּתָיו

הוּא זְמַן שֶקָשֶה בּוֹ לִשְׂמֹחַ,

אַךְ מִי שֶרָאָה אֵיךְ פַלָח בִּשְׂדוֹתָיו

נוֹגֵע

יָגֵעַ

בְּנֵבֶט שוֹבָב

(בְּנֵבֶט קָטַנְצִ'יק, שֶצָּץ רַק עַכְשָו)

מַרְגִּיש שֶזֶּה סְתָם בִּלְבּוּל-מוֹחַ.

כִּי מָה שֶבָּטוּחַ הוּא זֶה, חֲבִיבִי:

אֶצְלֵנוּ הַסְּתָיו הוּא נוֹרָא לֹא סְתָוִי,

וּמִי שֶעוֹד לֹא מַאֲמִין

וְתוֹהֶה –

סַחְתֵּן, שֶיֵּצֵא לַשָּׂדוֹת וְיִרְאֶה...

להרחבה:

- בן חצב סתווני באתר צמחיית ישראל ברשת

- זה הסתיו – הרהורים על עונות השנה בארץ בעקבות הפריחה הסתווית