"הביטו מהחלון ותראו את מרבדי הפריחה הצהובים המרהיבים ילדים וילדות, אלו הם סביונים"
לעולם לא אשכח כיצד מזל, המחנכת בכיתה ג', עצרה את כל הכיף באוטובוס של הטיול השנתי כדי להסב את תשומת ליבנו לשטחים הצהובים האינסופיים רגע לפני הרמזור של צומת ביל"ו. ברור שכל מה שעניין אותי היה לשיר ולצחוק (ולצרוח) עם החברות, אבל הצורך המעיק לְרָצוֹת והכבוד למורה מזל, בכל זאת גרמו לי להציץ מהחלון ולראשונה בחיי להתפעם ולהעריך פריחה. מבט העל שאפשר האוטובוס נחרט בנשמתי וכל נסיון לשחזר את הרגע הזה נכשל עוד זמן רב עד שהתחלתי בעצמי לעצור את כל הכיף של ילדים באוטובוס ולהזמין אותם להתפעם בתור מדריכת הטיולים שלהם.
שנים ארוכות ש"מרבדי הפריחה הצהובים המרהיבים" נצרבו בתודעתי כמרבדי סביונים. צהוב וקטן שווה סביון. קללללל. או שלא? לקח זמן רב עד שהנאה "מפרחים יפים" תתבשל ותכנס לכיתה בקורס בוטניקה בסיסי אך מרחיב דעת. שם למדתי להתבונן בסבלנות ולהבחין בין הצהובים הקטנים השונים. האדומים השונים. הסגולים השונים. ובכלל. מסע שממשיך עד היום וממלא אותי סקרנות והתרגשות אינסופית.
וככה כל עונת פריחה, אני מחדדת מחדש את הזכרון, שולפת את מגדירי הפרחים ויוצאת להתרגש וללמוד.
והפעם
ציפורני החתול
אני מתרגשת מאוד מהצמח הזה! אביטל לובן (האשה והאגדה) לימדה אותי לזהות אותו באחד משיטוטנו בגבעות הכורכר אי אז. היא זיהתה אותו בכזו טבעיות שגמלתי בלבי באותו הרגע להפוך קצת יותר לאשת טבע כמותה כשאהיה גדולה והנה אני מתקדמת לאט לאט.
הצמח קיבל את שמו העברי (כמו צמחים רבים) בגלל הדמיון של זרעיו לציפורני חתול שלופות (כבר הזכרתי שאני מעדיפה כלבים?)
את שמו הבוטני (Calendula), דווקא שמעתי לראשונה אצל סבתא רוזה שמאוד מאוד אהבה את משחת הקלנדולה שלה ונהגה לעודד אותי להשתמש בה בכל תלונה קטנה שיצאה מפי. אחחחח לו הייתי מבינה דבר או שניים אז ולא הייתי כל כך יהירה ומרוכזת בעצמי, בוודאי הייתי מקשיבה לה ואף יוצאת ללקט פרחים ולהכין עבורה משחה מכל הלב. אבל יש דברים שנגזר עלי ללמוד בעצמי ולהדק אותם בחיבה (ועם תחושת פספוס קלה) לצד הנוסטלגי בלב שלי.
ציפורני החתול מגיעים בכמה גוונים, כתומים וצהובים. על מנת לא לבלבל אותם עם צמחים אחרים כדאי לשים לב לצורת העלים וכן לצורת הפרח. ה"פרח" עצמו מגניב מאוד (מהר מהר לכו והביאו זכוכית מגדלת) ועם התרגשות בלב תגלו שהוא בעצם מורכב מעשרות פרחים (!) החיצוניים הם נקביים ולשוניים (יש שיאמרו שמזכירים לשון של חתול). מפרחים אלו יתפתחו בהמשך הזרעים. הפרחים הפנימיים דומים לצינורות קטנים, ומבלי לסבך יותר מידי נציין שהם תורמים אבקה להמשך ההתרבות (מבלי לייצר פירות וזרעים).
הצמח מצוי מאוד ולכן אינו בסכנת הכחדה ואף אינו מוגן (נדיר!) מה שאומר שאנחנו מוזמנות ומוזמנים לצאת לשטח הקרוב לביתנו וללקט בנחת כמה מן העלים ומן הפרחים. אגב אפשר גם לאסוף מן הזרעים כשיבשילו, לפזר בחצר ביתנו ולהינות מפריחתם בשנה הבאה.
לפני שמתקדמים לליקוט חשוב חשוב חשוב!
- זה קריטי לאפשר לצמח להמשיך להתרבות ולכן לא מלקטים יותר משליש מהפרחים בכל צמח (מאפשר יצירת זרעים והנאה נוספת עבורנו גם בשנה הבאה).
- אם לא מזהים את הצמח בוודאות לא מלקטים, לא אוכלים ולא שותים. על מנת להצליח בזיהוי התבוננו בעלים, בתפרחת, בעלי הכותרת, בפירות בסבלנות ובסקרנות.
יאללה אוכל
אפשר ומומלץ לאכול את הפרחים ולהכניס קצת צבע ובר לסלט הערב. נפלא!!!! הטעם ארומטי ועשוי להיות חזק עבור חלקנו אז כדאי לטעום "בשטח" לפני שקוטפים.
יאללה בריאות - עזרה ראשונה ליד הבית
השימוש הרפואי העממי בקלנדולה מוכר ממסורות ותרבויות שונות לאורך ההיסטוריה ומיוחסות לה סגולות רבות ושונות. כיום נהוג להשתמש בה בעיקר בטיפול חיצוני בכל הנוגע לחידוש רקמות העור, איחוי פצעים, חיטוי (אנטי בקטריאלי ואנטי פטרייתי), עקיצות, טיפול בכוויות ובפצעים שונים ואפילו בתפרחת חיתולים (לא מומלץ לנשים בהריון).
הכנת השמן פשוטה יחסית ומרגשת (לדעתי קצת יותר מרכישת משחה מוכנה בסופר פארם אם כי כמובן שאיטית יותר).
אחרי מספר שבועות של השריית הפרחים היבשים בשמן, נקבל תרופה טבעית ומופלאה ונוכל לפנק את עצמנו, את חברנו וגם את סבתוש לא נשכח.
לחלק הפרקטי של הכנת שמן תשרית הקלנדולה בביתכם הכנסו לאתר של "אביה סבונים טבעיים" או לאתר "בידיים" ממש כאן ותצאו לדרך.
חשוב וכדאי להבין איך מבדילים בין סביון לבין ציפורני חתול. הסביון לא אכיל!!!!!
עלי כותרת - של הסביון בעלי סיומת עגולה לעומת ציפורני החתול בעלי סיומת חצויה.
עלים - לסביון עלים מפורצים ומחולקים לאונות בעוד שלציפורני החתול עלים שלמים וארוכים מסודרים לאורך הגבול בצורת ספירלה.
אז שתהיה לכולנו עונה צהובה משמחת לבבות, טעימה ובריאה!
להרחבה והעשרה
- על ציפורני החתול באנציקלופדיה לרפואה טבעית
Comments